בעשורים האחרונים, עם התרחבות המחקר העוסק במוח ובמערכת העצבים, התפתחה הבנה חדשה ורחבה הרבה יותר לגבי המקור האמיתי של הכאב - ואיתה הגיעה בשורה משמעותית: יש טיפול.
ניתן להחלים מכאב.
הכאב אינו סוף - הוא נקודת התחלה.
במשך שנים רבות חשבנו שכאב משקף בהכרח נזק ברקמות הגוף: פציעה, דלקת, בעיה במפרק או חוליה.
אבל מחקרים עדכניים מראים שבמקרים רבים של כאב כרוני אין אפשרות לזהות נזק פיזי שמתאים לעוצמת הכאב המורגשת. זה לא מפני שהכאב "מדומיין" - אלא מפני שמקורו נוירולוגי. הכאב הוא מנגנון התראה והגנה שהמוח מפעיל כאשר הוא מזהה סכנה.
במצבים של כאב כרוני, הסכנה שהמוח מזהה איננה בהכרח פיזית, אלא רגשית, נפשית או תחושתית.
הבסיס להבנת התהליך נקרא: נוירופלסטיות (Neuroplasticity) המוח הוא איבר גמיש, משתנה ומפתח רשתות עצביות חדשות לאורך כל החיים.
כלומר:
המוח שלנו לומד דפוסים, הרגלים, זיכרונות, תגובות - והוא יכול לשנות אותם. במצבי כאב כרוני, נוצרת במוח רשת עצבית המתייחסת לכאב כתגובה הגנתית קבועה - גם לאחר שהגוף כבר החלים פיזית. אבל זהו לא מצב קבוע. כפי שהמוח למד לייצר כאב - הוא יכול ללמוד לשנות אותו. זו הבשורה.
מחקרי מוח מראים כי במצבים של כאבים ממושכים:
המוח מנסה להגן, אבל התוצאה הופכת להיות מעגל שמקיים את עצמו בלי צורך בטריגרים נוספים שיפעילו אותו. והחדשות הטובות? מעגלים עצביים ניתנים לשינוי.
השלב הראשון הוא הבנה - להבין שהכאב הוא לא טעות, לא גזירה, ולא חולשה.
הגוף לא נגדנו.
הוא מנסה לדבר. ריפוי מתרחש כאשר אנחנו:
זהו תהליך של למידה מחדש, לא מאבק.
הוא מבקש שתקשיבי.
ברגע שמבינים את השפה שהכאב מדבר בה - מתחיל ריפוי עמוק.